תרומה לקהילה ככלי לניהול עובדים / שוקי שטאובר

בשנים האחרונות התבססה בעולם הרחב, וגם בישראל, ההכרה כי ארגונים עסקיים ואחרים צריכים לגלות אחריות כלפי הקהילה שבתוכה הם יושבים. לא מעט חברות מבינות כיום, כי גישה כזו מועילה להן במגוון דרכים, ובכלל זה בניהול טוב יותר של עובדיהן.
שוחחנו על פעילות זו עם אהובה ינאי, מנכ"ל "מתן – הדרך שלך לתת", ארגון המסייע לחברות רבות לנהל בצורה מקצועית את פעילותן החברתית בשיתוף העובדים.

חברות עסקיות מבינות כיום כי לא די ביצירת הון מהפעילות הכלכלית, אלא ראוי להפנות חלק מהרווחים לקהילה שבזכותה הופקו רווחים אלו. לכך תרמו, בין השאר, השגשוג הכלכלי והפתיחות לסביבה עתירת התקשורת, המשופעת בצרכנים מתוחכמים ובציבור דעתני, מחד, והנסיגה בפעילות הממשלתית בתחום הרווחה, שהביאה להיחלשותן של קבוצות אוכלוסייה גדלות והולכות, עד כדי רעב ומצוקה קשים, מאידך.
בשלב הראשון חברות פעלו בדרך זו כדי להימנע מביקורת כמי שמעמידים את שורת הרווח במקום הראשון, גם על חשבון טובת סביבתן או עובדיהן. בשלב מתקדם יותר רבות מהן החלו להבין כי פעילות למען הקהילה מביאה להן גם תועלת ישירה. המוניטין שלהן השתפר, לקוחות היו נכונים יותר לקנות את מוצריהן וגם איכות הניהול השתפרה.
מחקרים העלו, כי קל יותר לגייס עובדים לארגונים הנוהגים בהגינות בסובבים אותם. שביעות רצונם עולה וממילא קל יותר לשמר אותם בארגון. זה הוא יתרון חשוב משום שמשימת שימור העובדים הופכת לקשה יותר ויותר בעולם התעסוקה המודרני שעבר מהפך חשיבתי – במקום קביעות, מקדשים כיום את הניידות בין ארגונים.

                                                    *           *           *

מה הם דפוסי הפעילות העיקריים של תרומה לקהילה של חברות?
אהובה ינאי: יש חברות המסתפקות בתרומה כספית לעמותות ולארגוני מגזר שלישי, שמצידם פועלים למען קבוצות חלשות בקהילה [בהמשך השיחה נכנה את כלל ארגונים אלו בשם 'עמותות' – ש.ש.]. מנגד, יש לא מעט חברות, היוצרות קשר ישיר עם אותן אוכלוסיות ויוזמות מבצעים ייעודיים, שמטרתם לשפר את מצבם של הנזקקים. חברות אלו מעודדות את עובדיהן להתנדב וליטול חלק בפעילות, ואף מוכנות לממן את חלקה, למרות שהיא מתבצעת מחוץ למקום העבודה ולעיתים על חשבון שעות העבודה.
הנחת היסוד של החברות העסקיות היא, כי ההזדמנות להיות בצד שמעניק לזולת יש בה כדי לחזק בקרב העובדים את הרגשת השייכות לארגון ולגבש אצלם תחושה של הערכה לפועלו. כמו כן, אם הפעילות נעשית במסגרת קבוצתית, היא אף עשויה ליצור אווירה של לכידות ושיתוף פעולה בין העובדים, ולהקטין את הסיכוי להיווצרותן של תחושות ניכור, הן כלפי הארגון והן כלפי היחידה הספציפית.

אהובה ינאי, מנכ"ל "מתן – הדרך שלך לתת"

עסקים רואים בפעילות החברתית שלהם הישג נוסף: שיפור התדמית ה"אנושית" גם בעיני הציבור הרחב וקהל הלקוחות. לארגון בעל תדמית טובה יותר, קל יותר לגייס עובדים איכותיים, לשמר אותם, לגרום להם להזדהות עם מטרותיו, לחזק את תחושת השייכות שלהם לארגון ולהגביר את המוטיבציה שלהם לביצועים מצוינים. איך עושים זאת נכון?
אמנם אחת הדילמות שעימן מתמודדים ארגונים המבקשים לעשות למען הקהילה, היא אי הידיעה כיצד לפעול באופן מקצועי בתחום. לעזרתם נרתמים בשנים האחרונות גופי סיוע, שחלקם יועצים להם בתשלום ואחרים בהתנדבות. הבולט בין ארגוני הסיוע בארץ, בעיקר ככל שהדברים נוגעים למעורבותם של עובדים, הוא ארגון
"מתן – הדרך שלך לתת". מצד אחד, אנחנו עוזרים לארגונים המעוניינים לפעול למען הקהילה ומעניקים להם כלים שונים, ומצד אחר, אנו יוצרים קשר עם ארגונים הנזקקים לסיוע ולתמיכה ויוצרים את הקשרים הראשוניים.
למעורבות בקהילה פנים מגוונות, הנגזרות מצרכיו של הארגון, מרצונותיהם של העובדים, מהמיקום הגיאוגרפי, מתפיסת ההנהלה ועוד. באופן כללי, הניסיון לימד אותנו כי יש שתי דרכים מרכזיות שבהן תורמים העובדים: תרומה כספית ופעילות התנדבותית בשטח.

מי מתרים את העובדים, איך זה עובד בפועל?
ניהול התרומות הכספיות של עובדים הוא משימה מקצועית עדינה, הדורשת תבונה. היא כוללת מרכיבים תקשורתיים ותפעוליים: נעשית הסברה תוך-ארגונית, ומבוצע איסוף כספים והעברתם לגופים הנהנים מהתרומות, באופן מבוקר ומסודר.
בארגונים גדולים הדבר נעשה כך: לאחר שהנהלת הארגון נותנת את ברכתה לקמפיין גיוס הכספים, היא מציעה לעובדים להוביל אותו. המטרה היא ליצור גרעין של עובדים, מה שנקרא "הרוח החיה", כדי שיסייעו בגיוס התרומות משאר עובדי הארגון. בבנק הפועלים, לדוגמה, פעלו בשנה האחרונה כ- 350 עובדים בנושא. קבוצה זו, הזוכה לתמיכה מהנהלת הבנק ולהדרכה וסיוע ממתן, הביאה לכך שכמחצית מעובדי הבנק תרמו כספים.

כל עובד תורם? עד כמה הוא חש שהוא מחויב לכך?
הכול נעשה בהתנדבות. כל עובד המוביל קמפיין עושה זאת בדרכו שלו. כל עובד שתורם מחליט לאן תיועד תרומתו. הוא יכול לבחור מטרה ספציפית - ובלבד שהעמותה הזוכה לתרומה עומדת בסטנדרטים משפטיים מקובלים - או להעביר את התרומה לקרן, שוועדה מיוחדת של עובדי הארגון קובעת לאן ייועדו פירותיה. גם היקפי התרומה משתנים לפי רצון העובד. עובדים יכולים גם לתרום ערך של ימי חופשה.
כל תרומה זוכה לביטוי של הוקרה. כל תורם מקבל מכתב תודה מהנהלת מתן. כמו כן, אותו עובד גם רואה איך תרומתו הקטנה קידמה נושא גדול.

החברה המעסיקה גם היא תורמת, או שהיא מסתפקת בארגון התרמת העובדים?
בדרך כלל, החברה המעסיקה מצטרפת גם היא לתרומה, לרוב בסכום השווה לזה שנתרם על ידי העובד (פעולה המכונה matching).
כללי ההענקה הנוספת שונים מחברה לחברה: יש כאלו שיתרמו את הסכום לעמותה שלה תרם העובד, לעומת אחרים שיתרמו לארגון אחר, אם כי באותו התחום. יש ארגונים הקובעים תקרה לסכום המאצ'ינג, ויש דוגמאות נוספות.
              
אחת הטענות הנשמעות במגזר העסקי היא, כי תרומה אמיתית מתקיימת רק כשהיא כוללת מעשה של התנדבות בפועל. לפי גישה זו, התרומה הכספית נתפסת כפעולת "שגר ושכח", שנועדה 'למרק' את המצפון.
אני מודעת לגישה זו ולא מסכימה לה. האמת היא, שיש חשיבות רבה מאוד לתרומה הכספית ויש חשיבות מיוחדת להתנדבות, ובלבד שהן נעשות למען יצירת ערך מוסף. לעובדים רבים קשה לתרום מזמנם. במקרים רבים, הם גם מטופלים במשפחות ויש עליהם עומס מטלות רב. בכל זאת, הם רוצים לתרום לקהילה ולכן הם עושים זאת דרך תרומה כספית, גם אם צנועה.
אבל בכל זאת, פעילות ההתנדבות של עובדים בארגונים הולכת וגדלה.

ההתנדבות בפועל היא על חשבון זמנו של העובד או של מקום העבודה?
לעיתים היא נעשית על חשבון מקום העבודה, ולעיתים, היא נעשית בחלקה על חשבון זמנו של העובד. אחד המודלים המקובלים הוא התנדבות במסגרת "ימי שיא". ביום כזה נרתמת, למשל, קבוצה גדולה של עובדים לבצע שינוי מהותי במוסד הזקוק לתמיכה וסיוע, כמו בית קשישים או מועדונית נוער. ביום כזה יכולות להתבצע מגוון פעולות, מסיוע בלימודים לנערים ונערות המבקרים במועדונית ועד לצביעה ושיפוץ של מתנ"ס.
מסגרת התנדבות אחרת היא אימוץ לאורך זמן של מוסד מסוג זה. כך הופכים עובדי הארגון לידידי המוסד אותו אימצו, הן כספית והן דרך התנדבות בפועל. הם משתתפים באירועים שוטפים הקשורים לאותו מוסד ויוצרים קשרים בינאישיים מרגשים עם מי שנזקקים לסיועם.

מי מחליט לאיזה ארגון יינתן הסיוע בהתנדבות?
לעיתים, הרצון לתרום צומח מלמטה, מקרב העובדים, כך שהארגון לא צריך 'לדחוף' את היוזמה, ולעיתים, הארגון הוא שמזמין את העובדים להצטרף. מעשה ההתנדבות מצליח כאשר קיימת נכונות משמעותית בקרב העובדים והארגון נרתם לסייע ולחזק. כך זו הופכת להיות התנדבות אמיתית, שמעצימה את העובדים ואת הקהילה, וכמובן שגם את העסק - כחלק מהאחריות החברתית שלו.
העובדים נהנים לא רק מההיבט הרגשי, אלא גם מפיקים תועלות פרקטיות. למשל, באחת מחברות ההייטק שעובדיה נרתמו לסייע לילדים בלימודיהם, קיבלו המתנדבים הכשרה ב'הכנת שיעורי בית עם ילדים' - שאותה יכלו ליישם אצל הילדים הפרטיים שלהם בבית. דוגמה נוספת, עובדי אחת מחברות התקשורת הגדולות, בשיתוף עמותת 'ידיד', המבקשת להעצים את השכבות החלשות בחברה, מסייעים למשפחות לנהל תקציב משפחתי. העובדים עצמם קיבלו הכשרה בתחום, שמן הסתם מסייעת להם גם באופן אישי. ככלל, גילינו, כי עובדים שמקבלים תמיכה כזו מהארגון מגלים הערכה רבה יותר לארגון והזדהות עם מטרותיו.

הפעילות ההתנדבותית נעשית יותר כיוזמה מקומית של יחידה, או כיוזמה של כלל החברה?
היא נעשית במגוון דרכים. ניתן לסווג את הפעילות לשלוש רמות: פעילות פרטית, פעילות יחידתית מאורגנת ופרויקטים ארציים.
הפעילות הפרטית מושתתת על התנדבות אישית, שעובדים מבצעים בשעות הפנאי שלהם, על פי רצונם ונטיות ליבם: סיוע בחלוקת אוכל לנזקקים, טיפול בחיילים בודדים, התנדבות במחלקות של בתי-חולים, או התנדבות במגן דוד אדום. לארגון אין מעורבות ישירה בעשייה זו, אך חלק מההנהלות מוקירות אותה מאוד ומעלות אותה על נס. לדוגמא, אחד הבנקים מקיים בכל חטיבה אירוע שנתי לכבוד העובדים המצטיינים שבמהלכו נבחר גם "המתנדב המצטיין". בסך הכול, זוכים מדי שנה כ- 15 מתנדבים מצטיינים להוקרה מיוחדת בטקס ואף לפרס כספי, המוענק לעמותה בה הם מתנדבים (או לכל עמותה אחרת, לפי בקשתם). חברת תקשורת מעניקה את פרס "המתנדב המצטיין" לשמונה עובדים, שהומלצו לפרס על ידי חבריהם. הפרס כולל גם תרומה בסך 3,000 ש"ח לכל עמותה מהעמותות שבהן מתנדבים העובדים שנבחרו.

הפעילות היחידתית המאורגנת לוקחת בחשבון כי עשייה זו מחזקת את תחושת הגיבוש בין עובדי היחידה.
בהחלט, החברה גם מבינה את התועלות שהיא מפיקה מעשייה כזו. לכן עיקר הפעילות הארגונית למען הקהילה נעשית, מטבע הדברים, במסגרת קבוצתית, אם במסגרת צוותים קטנים או יחידות שלמות, הנרתמים לעזרה בפרויקטים רחבים. לעיתים, מדובר בפרויקט שיזמה קבוצת עובדים והארגון מחליט להצטרף אליו. לעיתים, זו יוזמה ארגונית שהעובדים מתבקשים לשתף עימה פעולה. לא פעם, גם בני המשפחה של העובדים - בני הזוג והילדים - מצטרפים לפעילות, שהופכת עבורם לגורם מלכד.
לדוגמא, בנק הפועלים מעודד את עובדיו להתנדב כקבוצה, במסגרת הסניפים והמחלקות, בסיוענו ובשיתוף עמותות אחרות המסייעות לקהילה. בין השאר, הבנק מממן רכישת מזון לנזקקים ועובדי הסניפים מחלקים אותו באזורם.

מה כוללים פרויקטים ארציים?
ארגונים שמציבים את התרומה לקהילה כחלק מהאסטרטגיה הניהולית שלהם נוטים ליזום גם פעילות ארצית בהיקף רחב, שלעיתים אף זוכה לתהודה תקשורתית ויוצרת זהות בין הארגון לפעילותו בתחום. מטבע הדברים, פעילות ברמה זו משקפת את תפיסת העולם של ההנהלה או של בעלי הארגון בנושא.
שוב אביא דוגמא מבנק הפועלים שיזם את התוכנית "תקרא - תצליח", שנועדה, כדברי מנהלי הבנק, "להעלות את רמת המודעות הציבורית לקריאה כערך מרכזי בעיצוב אישיותם ובהגדלת סיכויי הצלחתם של ילדי ישראל". הפרויקט, בעידוד משרד החינוך, כלל בין היתר: מסע הסברה ציבורי, פעילות בסניפים לאיסוף ספרים לספריות בבתי-ספר יסודיים, "שעות קריאה" - מפגשים של תלמידים עם סופרי ילדים מובילים, ועוד.

לכתבה באנגלית